סופה של האגדה

עלייתו של האביר האפל מגיע לקולנוע וכתבנו נפרד מסופה של תקופה

נועם | יום שבת, 18:33 21.07.2012


 

 

הרגע הגיע. זה קורה בזמן כתיבת השורות הללו. כמו להסתכל על הילד שלך ולא להאמין עד כמה הוא גדל. אתה יודע שעוד תקופה בחיים נגמרת אבל לא באמת מבין לאן נעלמו השנים הכי יפות שלנו.

 

ב- 2005 קרה דבר בקולנוע העולמי. סדרת סרטי באטמן נפתחה מחדש בסרט שאפתני שלא נראה כמוהו לפני כן בכל סרטי הקומיקס עד אז. היה מדובר על סרט מהפכני במונחי הקומיקס- דמויות עגולות נוצרו וזזו על מסך הקולנוע. לא עוד באטמן, ספיידרמן וסופרמן לילדים עם סוכריות טופי בפה. הפעם היה מדובר על סרט עמוק שלא מתרכז רק בחליפה ובאקשן אלא באנשים מאחורי המסכות. בזמנו לא ידענו שהוא בכלל "אפל", היינו בחיתולים ואם חשבנו שהיה מדובר על משהו חד פעמי הגיע "האביר האפל" ב- 2008 עם מה שנראה ככל הנראה כסרט הקומיקס הטוב ביותר. נכון לרגעים אלו.

מעל הכול העפיל על הסרט הית' לדג'ר עם ג'וקר שלו שביטל לחלוטין את המקור של ג'ק ניקולסון, ודווקא דרך הדמות הזאת אפשר היה לראות את כל ההבדל בין הסרטים שנוצרו עד אז לבין החזון של כריסטופר נולאן, במאי הסדרה. עד לאותו הרגע היינו רגילים לאויבים בסרטי הקומיקס כסוג של סייד קיק לדבר האמיתי, לגיבור העל, ראינו דמות רעה רק לצורך הרוע, לא חקרנו ולא רצינו לחקור ולהבין מה הביא אותה לרגע הזה אבל אז, דווקא כשחשבנו שזה עוד סרט על באטמן, בא הג'וקר, אולי הדמות הרעה והמבחילה ביותר של פושע בשר ודם ושינה את הכללים.

 

בסרט הראשון ראז אל גול, בכיכובו של ליאם ניסן, עוד עשה קולות של נבל שחושב שבדרך שלו נשיג דווקא את הטוב, אבל כשג'וקר הגיע כבר לא היה שום דבר טוב בלקסיקון שלו. הג'וקר, פסיכוטי מתמיד, עשה לביתו ולא ניסה להצטדק, הוא רצה הכול וכלום לעצמו, הסיט את הרווי דנט- סמל הצדק בעיר גותהאם לנבל שרוצה לנקום את מות אהובתו.

 

מאותו הרגע כל אולפני הקולנוע בארה"ב לקחו פסק זמן וחשבו איך אפשר להפוך את גיבורי העל שלהם ליצירה כמו באטמן. לראייה "אקס-מן – המקור" הוא דוגמא מצוינת, סרט שכל הקונספט שלו נשען על איכות כתיבה, צילום, ודמויות ולא על מיחזור גיבור על נגד רשע.

 

ואולי גם העולם השתנה בעקבות באטמן- סרטים שהיו אמורים להיות הצלחות מסחררות נכשלו בקופות- "גרין לאנטרן" (הפקח הירוק) שהפך לפלופ של הקיץ הקודם,"וולברין- המקור" שהתמקד בדמות מתוך חבורת אקס-מן שגם כן היה פשטני מדי ונשען על אפקטים מיותרים וגם "איירון מן 2"- נכון, הוא עשה הרבה כסף אבל עדיין היה כישלון ביחס לציפיות הקהל והמבקרים.

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

היום הקהל רוצה אנשים אמיתיים על המסך עם זהות ולא פלקטים עם מסרים חד מימדיים- אם פעם הדיאלוגים הוזנחו בשביל עוד בניין מתפוצץ הרי שנולאן הביא איתו רוח חדשה ויצירתיות- משהו שלא היה בסרטי קומיקס שהתאפיינו במודל ה-"אם זה מביא כסף, אל תתקן". אז זה פשוט הפסיק להביא כסף והם רצו לתקן ולהיות הנולאן הבאים.

 

עוד מעט המסך ירד על הסרט השלישי והאחרון בסדרת באטמן של כריסטופר נולאן. זה לא ימנע מאנשים להמשיך לדבר עליו ולהשוות אותו לטרילוגיות אחרות כמו "בחזרה לעתיד", "שר הטבעות", "מטריקס" וכמובן שפה יתחיל הוויכוח מה יותר טוב. על דבר אחד כולם יסכימו- טרילוגיית באטמן הנוכחית היא 3 סרטים שכל אחד מהם טוב יותר מכל סרט קומיקס שיצא עד היום וסביר להניח שיצא בעתיד וזה לא משנה כמה גיבורי על תדחפו בסצנה אחת (מי אמר "הנוקמים"?).

 

f

 

 

 

סביר להניח שבאטמן יחזור מתישהו לסיבוב נוסף בלי נולאן ולא תהיה לנו ברירה אלא להשלים על המצב  אבל עמוק בפנים אנחנו נתרפק  על הימים שבהם יכולנו להסתובב בשקט ברחובות גותהאם ולדעת שגם אם ניצב גורדון כרגע לא במשמרת, יש עטלף ששומר עלינו.